#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רז. מה הדין ומדוע 1) עובד כוכבים לבדו אדנא וישראל אכובא 2) ישראל אדנא ועובד כוכבים מצדד צדודי לכובא? 	"1) היין שבכובא אסור כיון שהגיע מכח עובד כוכבים. רש""י פירש שאסור בהנאה ופירשו התוס' (ד""ה עו בד) דס""ל שכוחו אסור בהנאה שיש לתלות שהריקו בכוונת ניסרך <sup>קט</sup>, ומיהו כחו של עובד כוכבים הוא ובמאי דלבראי גזור והנשאר בדנא מותר.<br>2) היין אסור. רש""י פירש דבכובא מליאה עסקינן דלמא נגע ואסר, לישנא אחרינא אפיי חסירה משום שמקרקש ליה לחמרא בכוונה והו""ל כחו בכוונה ואסור בשתיה <sup>קי</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קט.  וכן דעת הראב""ד. והר""ן כתב שיש מ""ד שהיין בכובא אסור רק בשתיה שאין כחו אוסר בהנאה אפי' בכוו נה. ולעיל נח, ב כתב הר""ן שטעות סופר כאן בפירוש רש""י וצ""ל אסור בשתיה .
<br>קי.  והראב""ד פירש שאוסרי ם היין לפי שבצדוד הכובא א""א שלא ירבה בשפיכת היין מפני שהדנא עומדת על שפת הכובא ו נמצא שהורק מכח עובד כוכבים, וגם אם יחשב ככחו וכח ישראל הראב""ד סובר שכחו וכח ישראל אסור בדיעבד דלמא יעשה העובד ככובים לבדו. ו הר""ן פירש שהמצדד הכובא כשהוא מגביה צדדיה מונע כח העליון המערה עד שכחו נפסק וכשהוא משפילה ממילא מתערב ונופל בלא סיוע של עליון כלל והו""ל כח עובד כוכבים גרידא, אבל אם היה כחו וכח ישראל סובר הר""ן כרש""י שבדיעבד מותר .</span>"	עבודה זרה ס.ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רט. באלו אופנים מותר לטהר יינו של עובד כוכבים וליתנו ברשותו?<br>	"שיטת רש""י [וכפי שפירשה בהגהת הב""ח[ שמותר רק אם העובד כוכבים כתב לו התקבלתי ובנוסף שיש מפתח או חותם ביד ישראל או שהיין בבית הפתוח לרשות הרבים בעיר שיש בה עובדי כוכבים וישראלים <sup>קיב</sup>.<br>שיטת ר""ת (בתוד""ה המטהר) שמותר רק אם יש מפתח או חותם ובנוסף או בבית הפתוח לרשות הרבי ם בעיר שיש בה עובדי כוכבים וישראלים או שכתב לו התקבלתי <sup>קיג</sup>.<br>בעיר שכולה עובדי כוכבי ם מותר אם יושיב שומר, ואין השומר צריך להיות יושב ומשמר אלא ביוצא<br>ונכנס מותר <sup>קיד</sup>.<br>ובגמי התבאר שבעיר שכולה עובדי כוכבים מותר גם אם ישנם רוכלים ישראל והבית פתוח לרה""ר. וכן התבאר שחלון ואשפה ודקל <sup>קטו</sup> כרה""ר ודווקא ביום <sup>קטז</sup> , ושאם ישראל דר באותה חצר מותר אף אם אין מפתח וחותם בידו, ואם ישראל דר בחצר אחרת לת""ק מותר אם מפתח או חותם בידו וחכמים אוסרים עד שיהא יושב ומשמר או עד שיבוא ממונה שאינו בא לקיצין. ובעיר שכולה עכו""ם לת""ק שלא בבית בעליו מותר <sup>קיז</sup> אם אינו משועבד לבעל היין, ולר""ש בן אלעזר אף שלא בבית בעליו אסור שחוששים לגרמלין.<br>- <span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קיב.  והר""ן כתב שרש""י הסתפק איזה משני האופנים מתיר.
<br>קיג.  שיטת הראב""ד שמותר או בבית שהוא פתוח לרה""ר בעיר שיש בה ישראל ועובדי כוכבים ואפי' לא כתב לו התקבלתי או בכתב לו התקבלתי והבית פתוח למבוי או בכתב לו התקבלתי וי שראל דר באותה העיר .
<br>קיד.  כתב הר""ן שיש מי שאומר שחותם בתוך חותם כשומר דמי וכתב הרמב""ן שאין כן דעת הראשונים.
<br>קטו.  וכתב הר""ן שלהלכה אפי' פסיק רישיה.
<br>קטז.  כ""כ התוס' לענין חלון והר""ן כתב כן בשם הראב""ד גם לגבי אשפה ודקל .
<br>קיז.  ולר""ת דוקא כשיש מפתח או חותם, ר""ן.</span>"	עבודה זרה ס: - סא.		
